טיפולוגיה של אנשים וארגונים

שם המחבר: 
חיים שפירא

הפירוש לפתגם "מרוב עצים לא רואים את היער" (ג'ון הייווד, 1546) הוא שעודף פרטים מקשה על ראיית התמונה הכללית. הקושי הזה מסביר את התכונה האנושית לסווג ולמיין, כאמצעי המסייע להתמצאות ובאופן זה להשרדות. ואמנם סיווג של חפצים, מצבים, אנשים וכדומה, מסייע להבין את הסביבה הקיומית באמצעות תיוג והכללות, ובדרך זו להבחין בין נטרף (מזון) לטורף ובין עמית לאויב. הבנת הסביבה הקיומית היא כלי המשמש לזיהוי איומים והזדמנויות. אך אליה וקוץ בה: תיוג והכללה עלולים לעוות את תפיסת תכונות הפרט בקבוצת השִׁיּוּךְ. תיוג והכללה עלולים להנציח תדמית שגוייה ודעה קדומה. חיפוש פתרונות לקשיים המאפיינים מספר מצומצם של קבוצות, הוא פשוט יותר מחיפוש פתרונות לקשיים פרטניים של כל אחד מהפרטים בקבוצות. תורת המיון התפתחה, בהדרגה.

לשיטת המיון והסיווג קוראים טִיפּוֹלוֹגְיָה - תורת הטיפוסים.

טיפולוגיה משמשת ככלי עבודה בתחומים שונים, החל בבוטניקה לצורך מיון צמחים, בביולוגיה למיון בעלי חיים, למשל, דרך אנתרופולוגיה למיון תרבויות, סוציולוגיה למיון קבוצות על פי סגנון התנההגותם, פסיכולוגיה למיון אנשים וכלה בתורת הניהול לצורך מיון סגנונות ניהול וסוגי ארגונים עסקיים.

מיון לקבוצות היה מוכר כבר על ידי אבותינו ("כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָּנִים דִּיבְּרָה תּוֹרָה" נכתב בהגדה של פסח). היוונים הקדמונים סיווגו את האוכלוסיה לשלושה טיפוסים: פיקני, אסטני ואתלטי. לכל טיפוס הם ייחסו מבנה פיזי, אישיות ופוטנציאל למחלות נפש. הקטע התחוּם במסגרת, בסוף המאמר, מציג דוגמאות אחדות של טיפולוגיות שנעשה בהן שימוש למטרות מגוונות.

ריבוי סוגי המיון מעיד על התחושה שעדיין לא נמצא הסיווג האולטימטיבי אך קיימת הסכמה שמיון לקבוצות עוזר להסביר תופעות גַּשְׁמִיּוּת, נפשיות, חברתיות ורוחניות.

שיטת המיון המוצגת בספר תבונה ורגישות בניהול מתאימה לפעילות המכוונת להישגים (תרגום של רעיון, חזון ואפילו משימה שגרתית למוצר או לשירות מוּחָשִׁי). איכות המימוש של חזון, תלויה בשלושה סוגי פעילות: פעילות אסטרטגית (S - Strategy), פעילות ניהולית
(M - Management), ופעילות ביצועית (I - Implementation). הטיפולוגיה המתוארת בספר מסייעת למיין מצבים, אנשים וארגונים באמצעות שלושה משתנים – SMI. הצירופים השונים של פעילות או חוסר פעילות (S או 0), (M או 0), (I או 0), יוצר שמונה קומבינציות של התנהגות:

000, S00, 0M0, 00I, SM0, S0I, 0MI, SMI

כל אחד מהצירופים מייצג אב-טיפוס אופייני של מצב פעילות, של התנהגות אנושית, של התנהגות ארגונית, התנהגות של שוק, התנהגות של צוות או מחלקה במפעל. כל אחד מהצירופים מייצג גם התנהגות של קהילה, משפחה, זוגיות וכדומה.  

שינוי באחד ממאפייני הפעילות S או M או I יוצר שינוי התנהגותי המתבטא במעבר ממצב פעילות אחד לאחר. תרשים 1 מתאר את דיאגרמת מצבי הפעילות.

תרשים 1: דיאגרמת מצבי פעילות

רשימה חלקית של השימושים בטיפולוגיה זו, מוצגת להלן:

  • התאמה בין שחקנים לצורך בנייה של צוות משלים;
  • ניבוי ושיפור איכות תקשורת בינאישית;
  • התאמה של ארגון לשוק ו/או לקהילה;
  • התאמה של עובד לעיסוקיו;
  • הגדרת תפקיד;
  • אפיון צוות;
  • פתרונות בכלכלת משפחה;

נקודה למחשבה: סגנון התקשורת בין שני שחקנים (אנשים או ארגונים) מושפע ממאפייני SMI של כל אחד מהם. לפיכך, אפשר להצביע על 64 סגנונות תקשורת המתקיימים בין שני שחקנים. כל סגנון תקשורת מייצג דרך שונה לבנייה ולשימור קשרי הגומלין.

סגנונות התקשורת מתבטאים בתהליכי ניהול כמו הנעה לפעולה (ליצירת מוטיבציה), תהליכי משא-ומתן, קשרי ספק-לקוח וקשרי עובד-מעביד. סגנונות התקשורת מתבטאים גם בתהליכי טיפוח זוגיות, בקשרי הורה-ילד, בתהליכי הוראה והדרכה ועוד ועוד.

 

 

חוקרים העוסקים בפסיכולוגיה וסוציולוגיה מרבים לאפיין סגנונות התנהגות ככלי עבודתה עבור הסקרנות האינטלקטואלית אך גם לצורך אבחון וטיפול.

מקובל למיין את האוכלוסיה לאנשים פסיביים, אגרסיביים ואסרטיביים. לצד מיון פופוליסטי זה,  העדיפו חוקרים אחרים למיין אנשים לקבוצות בעלי מאפייני התנהגות אחרים. בשורות הבאות מוצגת רשימה חלקית של טיפולוגיות אחדות.

חוקר

קבוצות מיון

היפוקרטס מקוס, 377-460 לפנה"ס

טיפוס מלנכולי, עצבני, אופטימי, שליו

תיאופרסטוס, 400 לפנה"ס

30 טיפוסי אישיות: שקרן, חנפן, צר עין, חסר טעם וכו'

קארן הורני (1885-1952)

מקרב, מתנגד, מרוחק

אלפרד אדלר (1870-1937)

משתלט, נמנע, משיגן

רודולף דרייקורס  (1957, 1989)

מבקש תשומת לב, כוחני, חסר אונים, נקמן

קוק לוין

המנהל הדמוקרט, הסמכותי, האדיש

ארנסט בקר, 1973

קבוצת הסמכות, קבוצת השווים, קבוצת הנמוכים

ויליאם שלדון (1954)

מבנה גוף אנדומורפי, מזומורפי, אקטומורפי

נירה כפיר (2009)

טיפוס-עליון, נחמד, שולט, נמנע

סטיבן קובי (1989)

ראקטיבי, פרואקטיבי

רוברט ביילס (1949)

מנהיג חברתי, מנהיג משימתי

רדין

מנהל תוקפן, מתייחס, משתף, מנהלן

Allen J. Row

מנהל משימתי P, יצירתי E, מנהלן A, מתכלל I. סגנונות האלה מְכַּכְבִים בתורת אדיג'ס

קנת הרטלי בלנצארד (1985)

המנהל הַמּוֹכֵר, המספר, המשתף, המאציל

יפתח שגיב

סגנון תקשורת ע"פ Humanication: תומך, מקדם, מנתח, משימתי

גיאורג איבאנוביץ' גורדייף (1866-1949)

תשעת טיפוסי אניאגרם: המחוקק, המסייע, הביצועיסט, הדרמטי, המדען, הספקן, הנהנתן, הבוס, משכין השלום.

 
דוגמאות של טיפולוגיות שנעשה בהן שימוש למטרות מגוונות.